האם ישנן פיות ביהדות/ אלון ליפליס

זו שאלה ששואלים אותי די הרבה בתקופה האחרונה

אז התשובה היא שבהחלט, רק שהשם שלהן שונה במקורות מהשם המודרני שאני ואחרים משתמשים בו כמקובל בתרבות הפופולרית

אביא כאן מעט דוגמאות:

חז״ל והמקובלים דיברו רבות על סוגי “בריות”, רוחות, שדים וישויות "ביניים"

ועולמות שלמים של חיים נסתרים שחיים ממש לצדנו, מעבר למסך הראייה.

(תלמוד בבלי, חגיגה ט״ז א׳; זוהר, בראשית מ״ז ע״ב)

יש נשמות שאינן מתגלגלות בגוף אנושי אלא מתקיימות כישויות תודעה במרחבים עדינים

(ר' יצחק לוריא (האר"י), שער הגלגולים)

בתלמוד נאמר:

“אילמלא ניתנה רשות לעין לראות — אין כל בריה יכולה לעמוד מפני המזיקין”

כלומר, המרחב סביבנו שוקק נוכחות סמויה, גם אם איננו רואים אותה, והאלוהות שומרת עלינו מרוב רובם של המזיקין שהם בעצם גם הפיות הרעות (ברכות ו׳ א׳)

במקום אחר מתוארים יצורים שיש בהם גם תכונות של מלאכים וגם של בני אדם:

מהירים, חמקמקים, נעים בין עולמות

“שישה דברים נאמרו בשדים: שלושה כמלאכי השרת, ושלושה כבני אדם...”

“יש להם כנפיים, וטסים מסוף העולם ועד סופו, ויודעים מה שעתיד להיות”

(חגיגה ט״ז א׳)

ובספר הזוהר מסופר רבות על ישויות של רוח, שדים ומלאכים (רוחין, שדין, מלאכין), כל אלו שוכנות במקומות מעבר, במרחבים שבהם הדק פוגש את הנסתר, ישויות של רוח וחומר יחדיו

הטקסטים אפילו מתארים את הבריאה של הישויות הללו ותכונותיהן ביחס לברואים אחרים

(זוהר, אחרי מות ע״א–ע״ב, ע"ז-ע"א ועוד)

היהדות המתועדת לא פיתחה פולחן של פיות (ובצדק לעניות דעתי) אבל היא תמיד ידעה שהעולם אינו רק חומר ושהבריאה מלאה עולמות וישויות מגוונות

(זוהר, בראשית)

הפיות הטובות הן מ“הרוחין” של העולם

הרואה בני אדם נאין ואילנות נאות אומר ברוך מי שככה לו בריות נאות“ (תוספתא, מסכת ברכות – פרק ו, הלכה ד)

החיבור לעולם הטבע הוא ברכה

נוכחות עדינה שמזכירה לנו להאט, להקשיב, לכבד את המרחב, לחיות בהודיה, להכיר בנסים ובברכות

ולזכור שאנחנו אורחים בעולם חי, רב מימדי ואינסופי שרובו לא גלוי לנו

A vibrant garden showcasing various plants promoting biodiversity.