אנחנו לא יוצרים ולא ממציאים פיות, אנחנו פוגשים אותן: גישה אחרת לרוחניות/אלון ליפליס

הרבה אנשים שומעים את השם "הפיות הטובות", ומיד עולה להם תמונה בראש. בדרך כלל, התמונה הזו קשורה לאגדות ילדים, לפנטזיה, למשחקי מחשב ולוח, או למשהו שמישהו המציא כדי לברוח מהמציאות.

אז בואו נשים את הדברים על השולחן כבר בהתחלה: אנו לא עוסקים בפנטזיה, ואנו לא כאן כדי לברוח לשום מקום. ההפך הוא הנכון.

הגישה של "הפיות הטובות" מבוססת על עיקרון אחד פשוט, אך כזה שמשנה את כל התמונה: אנחנו לא ממציאים את הפיות ואנחנו לא יוצרים אותן, הן כבר כאן מזמן.

ההבדל בין להמציא לבין להקשיב

בעולם הרוחני של היום יש הרבה דיבור על "יצירת מציאות" או "זימון". הגישה שמוצעת כאן היא אחרת: בחירה של חידוד והרחבת ההתבוננות והנוכחות שלנו.

הטבע סביבנו מלא באנרגיות רבות ובמופעים שונים. העצים, האדמה, האבנים והרוח אינם סתם תפאורה לחיים שלנו — הם חיים, נושמים ונוכחים. הפיות הטובות הן חלק מהמערכת הטבעית הזו של הבריאה. הן אינן זקוקות לנו ש"נעיר" אותן בדמיון שלנו. מה שנדרש מאיתנו הוא להסכים לפתוח את החושים (ולפעמים גם את הלב) ולפגוש אותן.

זה דומה להבדל בין לצייר חלון על קיר לבין לפתוח חלון אמיתי, להרגיש את האוויר שנכנס ולהביט בנוף שנשקף. אפשר גם לשרטט חלון לפני שפותחים אותו, אבל בסופו של דבר, הבחירה המשמעותית היא לפתוח את החלון.

רוחניות עם רגליים על הקרקע

אנשים מחפשים היום חיבור. אנחנו חיים בעולם של מהפכת מידע: הכול רועש יותר, דיגיטלי ומהיר במיוחד, ומשהו בתוכנו מחפש את השורשי והאותנטי שלנו. לפעמים החיפוש הזה מוביל אותנו למקומות מנותקים, ואנו מוצאים את עצמנו כל הזמן בלמידה ובחיפוש אחר אמת והגשמה.

החיבור אינו דורש מאיתנו ללמוד תורות מסובכות או להתנתק מהחיים ה"רגילים" שלנו. הגישה פה דוגלת בפשטות: לצאת החוצה אל העולם, לנשום, לחוות, לתקשר, ולהסכים לקבל את העובדה שאנחנו לא לבד אף פעם וגם לא יודעים הכל, אולי אפילו לא את הרוב. יש סביבנו עולם שלם של טוב, של תמיכה ושל הדרכה, מאוד שווה לגלות.

"הפיות הטובות" אינן רק יצורים קטנים עם כנפיים נוצצות כמו בסרטים; אלו כוחות נשמתיים של ריפוי ושינוי, של צמיחה והשראה, הנמצאים בטבע וזמינים לכל מי שמוכן לגשת אליהם.

שותפות ולא שליטה

הנקודה החשובה ביותר להבנה, והיא גם זו שמייחדת את תפיסת העולם הזו, היא שאנחנו עובדים עם הפיות. זו מערכת יחסים של כבוד הדדי. אנחנו לא מנסים לשלוט בהן, והן לא מנהלות אותנו. זהו מפגש, בדומה למפגש עם קולגות בעבודה או עם בני אדם אחרים שאנו פוגשים במרחבי החיים השונים.

במפגשים, בטקסים ובהרצאות מושם דגש על יצירה וחיזוק של המרחב שבו המפגש יכול להתרחש: איך להקשיב לקול הנשמה מול הרעש הפנימי והחיצוני, ואיך להתחבר למקור הנשמתי שלנו, הקיים כבר אלפי שנים.

לסיכום

אם אתם מחפשים בריחה מהמציאות, כנראה שזה לא המקום.

אבל אם אתם מבקשים להעמיק את המציאות וההגשמה שלכם, ולמצוא בתוכה קסם שהוא אמיתי, נגיש וקיים, אתם מוזמנים להצטרף למסע.

אלון ליפליס במאמר על הגישה של הפיות הטובות: אנחנו לא ממציאים פיות, אנחנו פוגשים אותן.